תרימה תוצרי רפואה ישראליים מעברות בע"מ נ' NOVEL THERAPEUTIC TECHNOLOGIES INC/ ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעת ( להלן: "המבקשת" ) להוספת מסמך מיום 5.1.11 שמעיד על העברת כספים מהחברה הסינית לה נמכרו המוצרים נשוא תביעה זו ( להלן: "המסמך" ו/או "אישור התשלום" ) לנתבעים (להלן: "המשיבים" ) לאחר סיום שלב ההוכחות . לטענתה, אישור התשלום ותכתובת דואר אלקטרוני מיום 9.1.11 בין נתבע 3 למבקשת, סותרים ומפריכים באופן חד משמעי את טענת ההגנה של הנתבעים ואת עדות נתבע 3 לפיה, המשיבים לא שילמו למבקשת את התמורה בגין ההזמנה הראשונה היות ולא התקבל תשלום מהחברה הסינית עד יולי 2011 ( נספח יב(1) לתצהיר גב' ציפי אלמון ).

לטענתה, אישור התשלום מוכיח בצורה חד משמעית שהמשיבים הם שהפרו את ההסכם בין הצדדים, שכן האחרונים קיבלו תשלום מהחברה הסינית כבר בינואר 2011 עבור ההזמנה הראשונה שסיפקה המבקשת. אישור התשלום סותר את טענת ההגנה של המשיבים , לפיה שיטת התשלום שהוסכמה בין הצדדים היא "back to back" ז"א , שעד שלא תקבל תשלום עבור ההזמנה מהחברה הסינית לה נמכרו המוצרים לא הגיע מועד התשלום למבקשת ומאחר והתשלום הראשון התקבל רק ביולי 2011 כפי שהעיד נתבע 3 בישיבת 6.10.13 "עד שלא קיבלתי מהסינים תשלום עבור הסחורה לא יכולתי להעביר אליהם תשלום. ש:...ז"א מתי בפעם הראשונה אתה קבילת כסף מהסינים? ת: אני מניח שזה בסמיכות לתאריך העברת הכסף לתרימה..." .

לטענת המבקשת, מדובר בראיה שדרושה לבירור האמת ולהכרעה בשאלות ששנויות במחלוקת בין הצדדים ויש בה כדי לסייע בהבנת מצב הדברים בתיק.

המשיבים עותרים לדחיית הבקשה, וטוענים, שבית המשפט הכריע בבקשה להגשת המסמך עוד במהלך דיון ההוכחות וקבע כי המסמך לא יוגש היות ולא ברור למי הוא שייך וכן מכיוון שלא הוגש לבית המשפט עד למועד ההוכחות. לטענתם, מדובר בניסיונות חוזרים ונשנים להפתיע את המשיבים, במסמכים שלא גולו במועד וגם תוך הצגת טיעונים סותרים. לטענת המשיבים, במהלך דיון ההוכחות ביום 6.10.13 טענה המבקשת, לגבי המסמך המבוקש כי "קיבלנו אותו רק לאחרונה " ואילו בבקשה הנוכחית טענה המבקשת כי המסמך הועבר אליה במייל מנתבע 3 עוד ביום 9.1.11.

לטענת המשיבים, המבקשת לא הציגה כל מניעה אובייקטיבית מגילוי המסמך במועד ואישור התשלום הנו מסמך סתום, ממנו לא ניתן להבין מיהו הגורם שמבצע את ההעברה או כי מדובר בכספים שהגיעו מהחברה הסינית, כל זאת כפי שנלמד מחקירת נתבע 3 במהלך דיון ההוכחות.

לטענת המשיבים הפרשנות לה מזמינה המבקשת הנה פרשנות סובייקטיבית מפרי דמיונה של המבקשת. כן טוענים המשיבים, כי מדובר במסמך חסר ערך ממשי וטיעון שנמצא בשוליים ואינו יורד לעומקו של הסכסוך, כהגדרת המשיבים.

לטענתם, לא מתקיימים החריגים לסטיה מההלכה לפיה על בעל דין להגיש ראיותיו בחבילה אחת.

לטענת המבקשת, בתשובתה, תצהיר הנתבע 3 לפיו המייל מיום 9.1.11 לא נשלח על ידו אל התובעת, אינו אמת ולראיה צורף העתק תצהיר מזכירת הנהלה במבקשת, אשר קיבלה אישית את המייל והעתק מתצהיר מנכ"ל NTT שהיה מכותב למייל.

דיון:

המבקשת טוענת כי בידיה ראיה שמעידה על העברת כספים מהחברה הסינית לה נמכרו המוצרים נשוא הדיון לנתבעים. לשיטתה, מדובר בראיה שסותרת ומפריכה את קו ההגנה של המשיבים לפיה רק ביולי 2011 ואילו לטענת המבקשת, טענה זו נסתרת באישור התשלום ובאמצעות תכתובת דואר אלקטרוני , לפיהם המשיבים קיבלו את התשלום מהחברה הסינית כבר בינואר 2011.

לטענת המבקשת, "רק עתה" איתרה דואר אלקטרוני מיום 9.1.11 שנשלח מנתבע 3 למבקשת אליו צורף אישור התשלום מיום 5.1.11. מדובר במסמך שהועבר למבקשת ע"י הנתבע 3 בעצמו ביום 9.1.11 והנו חלק בלתי נפרד מתצהיר גילוי המסמכים של המשיבים ולכן, רשאית המבקשת להגישו כראיה. סיבות נוספות למתן היתר הנן , ההיתר שניתן למבקשת במהלך חקירת העדים להגיש ראיות נוספות וכן מהסיבה שהחלטת בית המשפט שלא להתיר את הגשת המסמך , איננה רלוונטית וכעת כבר ידוע שמדובר באישור על העברת תשלום.

המשיבים מתנגדים להגשת המסמך, היות ולא הוגש במהלך ההוכחות, לא ברור למי הוא שייך וכן מהטעם שמדובר במסמך סתום שלא ניתן להבין ממנו, מי ביצע את ההעברה.

האם ראוי להתיר לתובע להגיש ראיה נוספת לאחר סיום שלב ההוכחות?

ככלל, קובעת ההלכה כי אין להגיש ראיות נוספות לאחר סיום שלב ההוכחות:

"...הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב "חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע "א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4)..." רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142 , 1143 (2002)

ראה עוד על הרציונל המנחה:

"...ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.
והטעם לדבר?
"כי אחרת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה". (ההדגשה במקור; ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי ואח' פ"ד יט(339 ,337 (4 (מפי השופט זילברג)..." ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3), 738 , 742-743 (1992)